כוחו של הרגע הזה

כולנו רוצים למצוא שלווה פנימית ולשפר את חיינו והצעד הראשון לזה יותר קל ממה שחשבתם. אנחנו נוטים לחשוב על עברנו ועתידנו, רגע אחד אנחנו מדמיינים ואז מתחרטים ולאחר מכן מתחננים ומודאגים וזה מונע מאיתנו להתרכז ברגע היחיד שזמין לנו – ההווה, עכשיו!
רק ההווה חשוב מכיוון שכלום לא קורה בעבר ובעתיד, הכל נגרם "בזרם" מתמשך של ההווה.
ולכן כשאנחנו מכנים משהו שהיה "בעבר" זה בעצם רגעים בהווה שקרו פעם ואילו כאשר אנחנו מכנים משהו שיקרה "בעתיד" זה רגעי הווה שעוד לא התממשו.
אז מה שנכון לעשות זה לא לדאוג בקשר לעתיד ולחיות בעבר.
פשוט לחיות את ההווה שלכם, וברגע שיש בעיה קטנה לפתור אותה באותו רגע :)

נניח שאתה חי את חייך ללא דאגה בקשר לעבר או לעתיד, מה קורה כאשר אתה חווה כאב?
כאב הוא לא יותר מאשר דברים חיצוניים שמציקים לך ואתה לא יכול לעשות שום דבר בכדי לשנות את זה.
אתה חווה כאב כאשר אינך מרוצה מהדברים, אין לך את הכוח או לפחות ככה אתה מרגיש בכדאי לשנות אותם, הכאב גורם להרגשה שלילית.
כאשר חושבים על הכל חוץ מהווה זה גורם לך לא לנסות לשנות הרבה דברים שמטרידים אותך לגביהם, מתפתחת אצלך התנגדות פנימית ואתה מקבל את המצב כמו שהוא.
חלק נוסף שמתפתח הוא "גוף הכאב" הוא מתפתח ככל שאתה חווה יותר חוויות שמעציבות ומדכאות אותך
מכיוון שהכאב הזה בא מבפנים, זאת אומרת – יש לך משהו לעשות בנוגע לזה.

חשבתם פעם למה נראה כאילו אנשים מתעללים בעצמם? הרי אף אחד לא רוצה לסבול או להיות אומלל.
האשם בכך הוא "האגו", האגו שולט במחשבות וברגשות בלי שאתה שם לב.
למשל, כאשר אנחנו במחלוקות או בסכסוך עם אדם מסוים אנחנו מגיבים בצורה מסוימת שגורמת לנו אחר כך להתחרט על זה. אך כאשר אנחנו באמצע הריב אנחנו לא מודעים עד כמה האגו שולט בנו וגורם לנו לומר דברים שנתחרט עליהם אחר כך, כל מה שאנחנו צריכים לעשות זה להבחין בו.
זה מה שמסביר גם למה כל כך הרבה אנשים אומללים.
אם אתה מוצא את עצמך בוויכוח על משהו קטן (גם אם באותו רגע זה נראה גדול) כמו על ניקיון הבית, השלט של הטלוויזיה וכו' הכל זה אשמת האגו.
האגו החלק הרסני ביותר במוח שלנו, אז אם תתן לו להשתלט עליך אתה פשוט תקרוס.

אם אתה רוצה חיים עשירים יותר אתה לא רק צריך להפריד בין המוח לגוף שלך.

מה הכוונה?
הבנו כבר שהמוח אחראי על הכאב.
המוח מייצר את הזיכרונות שמפריעים לנו החששות הכי גדולות שלנו ומונע מאיתנו להתעסק רק במה שחשוב באמת – ההווה.
ולכן אנחנו צריכים ללמוד לווסת את כל המחשבות ואת "כוחו" של המוח שלנו.
נעשה זאת על ידי העברת מיקוד בין הנפש לגוף שלנו.

הגוף שלנו יודע מה הכי טוב עבורנו, כאשר אנחנו "מקשיבים" לגופנו אנחנו מקבלים תשובה ברורה בקשר למה שצריך לעשות.
כל מי שעבר או עובר הארה בחיים חייב להיות קשוב לא רק לנפש אלא גם לגוף.

אתה צריך להתנתק ממוחך ופשוט להבין שהוא גורם לכאבך אז איך באמת עושים את זה?

כדי להפריד מעצמך לבין המוח שלך אתה צריך להיות במודעות מלאה, ופשוט ככה תלמד להכיר את הדרכים הקטנות אל האושר שלך.
שאל את עצמך: "מה תהיה המחשבה הבאה שלי?' יקח זמן עד שתגיע אליך תשובה, וככל שתחזור על השאלה לעיתים קרובות תראה דפוס מסוים שחוזר על עצמו ובעצם תמנע את "זרם" המחשבות השליליות.
הדרך השנייה היא פשוט לא לשפוט את המחשבות שלך, תקבל את העובדה שהן נמצאות שם ואפילו תחייך אליהן.
כך גם אתה תלמד איזה מחשבות עולות ובאיזה סיטואציה ותכיר את מוחך.

בזמן שאתה משתפר בהפרדת עצמך מהראש שלך, אתה יכול לנסות לאמץ טכניקה אחרת: המתנה פעילה.
זהו סוג מיוחד של המתנה, כאשר אתה מודע לכך שמשהו חשוב או רציני יכול לקרות בכל רגע. במצב כזה, כל תשומת הלב שלך מתמקדת בעכשיו.

כאשר אתה נכנס למצב של המתנה פעילה, אין זמן לחלום בהקיץ, לדוגמא, כאשר אתה בזמן בחינה אין צורך לדאוג בגלל עברנו "אני גרוע במקצוע הזה" או בגלל עתידנו "מה תהיה התוצאה" אלא להיות בזמן הנוכחי, ההווה ולהתרכז רק בפתרון הבחינה. אם תפעל לפי מה שנאמר כאן, תשאיר את המוטיבציה גבוהה הדרך לעושר תהיה מהירה מאוד.

טוב אחרי שקראת את החלקים הקודמים, עכשיו אתה כבר מתעסק רק בהווה שלך.
אבל השאלה העולה בנושא היא איך משנים את השגרה היומית לדוגמא בזוגיות?
זה קשה מאוד עבור אדם "נורמלי" לחלוק את חייהם עם מישהו שחי באופן מלא בהווה. האגו של האדם הלא-נוכחי ניזון מבעיות, בעוד שהאדם הנמצא, השלווה והשלום חווה כאיום. ניגודים חזקים אינם יכולים להתקיים בסמיכות.

אם אתה שם נר בחשיכה, החושך נעלם.. בעצם, אם אתה עושה את זה נכון, החיים בהווה יכול גם לשפר באופן משמעותי את היחסים שלך: תוכל להפסיק לשפוט, להפסיק להיות ביקורתי כלפי בן הזוג או בת הזוג או לנסות לשנות את השותף שלך ובמקום לראות אותו או אותה כאדם עצמאי, בעצם להפוך את המערכת היחסים לדבר חיובי בלבד.

גם אם אתה חי חיים מלאים ושלווים, אף פעם אי אפשר להימנע מכאב ועצב לגמרי.
אבל מה צריך לעשות לגבי זה? איך אפשר בכל זאת "לחיות" עם זה, גם אם זה בלתי נמנע?
כאב בלתי נמנע הוא כאב כאשר הוא יותר קשור לסובבינו, לדוגמא מוות של אדם קרוב או כאשר המעגל הסביבתי הקרוב שלנו (משפחה, חברים, אנשים מהעבודה וכו') עדיין מושפעים מהמוח ההרסני שלהם זה גורם לנו לכאב.
אז איך אפשר לפתור את הבעיה אם זה בעצם לא "בגללנו"?

כאב ועצב זה בסופו של דבר תהליך טבעי וכאשר אתה מקבל את זה אתה לא מבזבז את הזמן שלך בחשיבה על איחולים שהדברים ישתנו ואז תראה שברגע שיש אצלך את הקבלה האמיתית הזאת תגיב לדברים בצורה הרבה יותר טובה..

החיים בהווה לא יעלימו לך את כל הכאב והעצב כי לפעמים זה באמת לא בשליטתנו אלא יגרמו לך לקבל את העובדות החיים הכי קשות ולהפנים אותם..

יש אנשים שיגידו שלחיות בהווה מוביל אוטומטית לסגנון חיים פסיבי, קבלת הדברים כמו שהם וללא רצון לשנות אותם.
לא בדיוק…

לחיות חיים באופן שבו אתה מתרכז רק בעכשיו זה לחיות חיים מלאי רגש ותבונה

לדוגמא, כאשר נתקעה לך רגל בבוץ אתה לא מקבל את המצב ואומר "גם ככה תמיד רציתי להיות תקוע בבוץ" אלא אתה ברוגע ובשלווה פשוט מוציא את הרגל לאט לאט ומוצא דרכים חדשות להתמודד עם הבעיה, במקום תגובות התמודדות אחרות שהיו חוזרות על עצמן שמובילות פאניקה, חרדה וחוסר אונים.

אז בעצם החיים והשלמה בהווה לא גורם לחיים פסיביים ללא רצון לשנות שום דבר אלא אתה רואה בדיוק מה מפריע לך ויודע להצביע ולשנות באותו רגע נתון את גורם הבעיה.

הכוח של עכשיו הוא הפתרון לכל בעיות והכאב שלך, אתה יכול לשפר את חייך ולהפחית את הסבל בכך שאתה מתמקד אך ורק בהווה.

המוח שלך הוא מה שגורם לך סבל, אתה צריך ללמוד להפריד בינך לבין גופך ופשוט להתקיים במצב של עירנות מתמדת וקבלת המחשבות העצמאיות שלך, לחייך אליהן ולראות את הרוטינה שחוזרת על עצמה.

לחיות בהווה לא מחייב אותך לחיים פסיביים, פתרון הבעיות יגיע באותו רגע בכך שתוכל לדעת את הבעיה כשהיא בהווה.

והכי חשוב זה ישפר את הקשר בינכם לסביבתכם והמעגל החברתי שלכם.
בהצלחה :)